גזר דין בתיק ת"פ 37310-02-11

1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של תקיפת קטין , תקיפה בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כדין [עבירה אחת לפי סעיף 368ב (א) לחוק העונשין, מספר עבירות לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין ועבירה אחת לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל].

2. ההרשעה היתה על סמך עובדות כתב האישום המתוקן , אשר ייחס לנאשם הכאת אשתו (להלן: "המתלוננת") ושני ילדיו, ע' ילידת 2001 ומ' יליד 2007, במספר הזדמנויות:

בחודש פברואר 2010 , בתגובה להתקוטטות בין הילדים, בעט הנאשם בגבה של ע' והכה באגרוף בגבו של מ'; בהזדמנות אחרת במהלך 2010 סטר למ' מכיוון ששבר צעצועים;

ביום 11.2.11, ניגש הנאשם להכות את ע' באמצעות נעלו בשל חשד שספרה למתלוננת שהנאשם שנעל אותה ואת מ' בחדרם כדי שיוכל לצפות בסרטים פורנוגרפיים. כשהמתלוננת ניגשה לגונן על ע', תפס הנאשם את המתלוננת בשערה, משך אותה אל הספה בסלון ואיים עליה שיכניס לה נעל לעין. אז חזר הנאשם לע', הורה לה לפתוח את ידיה והכה אותה עם נעלו בידיים וסטר לה עד שפניה התנפחו;

ביום 15.2.11, בתגובה להפצרות המתלוננת לקיים עמה יחסי מין לאחר שנטלה תרופות לסייע לה להכנס להריון, לאחר שכבר סירב לה, משך הנאשם את שערותיה, הכה אותה באגרופים בראשה ובגבה ובעט בה בבטנה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת שריטות ושטפי דם בזרוע ונשירת שיער;

בסמוך לפני 17.2.11, תקף הנאשם את ע' מכיוון שהיכתה את מ', בכך שבעט ברגלה בחוזקה ומשך בשערה.

3. הנאשם, תושב השטחים יליד 1967, הוא בעל הרשעה קודמת משנת 2003 [בת.פ (מחוזי חיפה) 354/02 ] בעבירות של בעילה בכוח, תקיפת בת זוג ואיומים שביצעה כלפי המתלוננת. הוא גם הורשע בשהייה בישראל שלא כדין. ההרשעה היתה על פי הודאתו. בהכרעת הדין נכתב כי הנאשם הכה את המתלוננת באגרופים ובמשיכת שער. לאחר שבצע בה בעילה בניגוד לרצונה, הכה אותה באמצעות מקל בכל חלקי גופה ואף ניסה להחדיר את המקל לאיבר מינה.  בית המשפט גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.

כמו-כן, לנאשם הורשעות נוספות בגין שהייה בישראל שלא כדין ועבירות אחרות.

4. המאשימה בקשה להחמיר בעונשו של הנאשם נוכח עובדות המקרה על רקע עברו הפלילי בעבירות דומות כלפי המתלוננת. ב"כ המאשימה התבססה על מספר גזרי דין/פסקי דין בהם נשפטו עבריינים בתחום האלימות במשפחה למספר שנות מספר. מדובר מקרים שלהלן:

עפ"נ (מחוז י-ם) 38095-07-11 - נדחה ערעור נאשם שתקף את אשתו במספר הזדמנויות במשך כשנתיים ואף במקרה אחד גרם לה חבלות חמורות, וגם נהג לאיים עליה. הוא נשלח לארבע שנות מאסר.

ע"פ (מחוזי י-ם)  4337/09 - נגזרו שלוש שנות מאסר על נאשם שהכה את בת זוגו, חנק אותה וכבה על גבה סיגריה. בית המשפט המחוזי החליט להקל בעונשו והפחית מהעונש של ארבע שנות מאסר שנגזר עליו בבית המשפט השלום, בשל מוכנותו להשתלב במסגרת טיפולית.

ת.פ. (שלום י-ם) 48838-05-11 - נאשם, בעל רקע נפשי,  שהכה את בנו בן ה 12 באמצעות מקל, אחז בחוזקה בצווארו של בנו בן ה 16, איים על אשתו ושבר חפצים רבים בבית, נשלח ל 30 חודשי מאסר.

5. הסניגור בקש שלא לאמץ את הפסיקה שצוטטה על ידי המאשימה משום שלטענתו מדובר במקרים חמורים יותר מהמקרה הנדון. באשר להכאת הילדים, טען הסניגור כי המכות היו למטרות חינוכיות. למרות הפסול במעשים, טען הסניגור כי הנאשם לא התכוון לפגוע בילדים. באשר למתלוננת, הדגיש הסניגור שהאישה בעצמה אמרה בעדותה שהיא אינה מבקשת להחמיר עם הנאשם ואף דברה על שלום בית. הוא בקש שלא לייחס משקל רב להרשעה הקודמת משנת 2003 בשל חלוף הזמן מאז האירוע הקודם. טענה נוספת היתה שיש להתחשב בכך שהנאשם נמצא במעצר קרוב לשנה במהלך ניהול המשפט.

יצוין כי הסניגור בקש בטיעוניו להתייחס למגעים עם התביעה על הסדר טיעון לפני ניהול ההוכחות, שבית המשפט גם שותף לפרטיה. לא הבנתי את הרלוונטיות של הטיעון. אין מחלוקת כי הנאשם דחה הצעות להסדר, וגם לאחר שגובש הסדר בין התביעה לבין הסניגור, נשאר איתן בכפירתו ובקש לנהל הוכחות.

6. מעשי הנאשם חמורים הם. לא זו בלבד, אלא שמדובר שמי שכבר רצה עונש מאסר ארוך לפני שנים לא רבות בגין עבירות אלימות קשות אחרות שביצע במתלוננת.  אין כל הצדקה בתקיפת הילדים, ובמיוחד התקיפות הברוטאליות כלפי בתו שהיתה אז בסך הכל בת 9. הנסיבות המקלות מתגמדות נוכח הנסיבות לחומרה. ראוי לגזור עונש מרתיע שיבהיר לנאשם באופן קונקרטי שאשתו וילדיו אינם שקי אגרוף שבהם יכול לפרוק את תסכוליו.

הפסיקה שהציגה המאשימה מציבה רמת ענישה הולמת למקרה שבפנינו.

7. הבוקר, בטרם הקראת גזר הדין, הודיע הסניגור כי אתמול התגרש הנאשם מאשתו בבית הדין השרעי בירושלים, והגיש נוסח מקורי של הסכם הגירושין.

יש לתת משקל מסוים לקולא למהלך הזה, אם כי לא ברור מי מבני הזוג רצה להתגרש יותר. המתלוננת לאורך כל הדרך היתה מוכנה להמשיך בקשר הנשואין וקוותה שהנאשם ישנה את התנהגותו לטובה. יש התיחסות לכך בגזר הדין בתיק הקודם משנת 2003 וגם בעדותה בתיק הנדון. ברם , כפי שמסרה בעדותה בפנינו,  רק בחוסר ברירה פנתה לבית הדין כדי להתגרש.

7. אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן: